אריזה מינימליסטית לחופשה

 (carry on) מזוודה

(carry on) מזוודה

מזוודה

אני באופן אישי לא שולחת מזוודות וטסה עם "קארי און" בלבד לחופשות של עד 10-14 ימים.
תקראו לי פרנואידית אבל מזוודות כן הולכות לאיבוד ולא מתאים לי שהחופשה שלי תיהרס
בגלל שהנעליים שאני הכי אוהבת לא איתי.
יתרונות נוספים הם כמובן שלא צריך לשלם אקסטרא על מזוודת צ'ק אין ולא צריך לעמוד בתור
למזוודות ביציאה.
אם מתכננים נכון אין סיבה להיסחב עם כל הארון לחופשה וכבר היו לי פעמים שגם
אחרי שתיכננתי את המלתחה המינימלית ביותר חזרתי הביתה עם בגדים שלא נלבשו כלל.

 
 
 
(J CREW) חולצת משי דקיקה

בגדים

טי שירט – הבסיס למלתחה שלי בחופשה, בלי כלום, מתחת לסוודר או ג'קט וגם בתור פיג'מה.

סוושירט – אחד לפחות, לטיסה, לבקרים קרירים או לטיול בפארק.

סוודר – קטן ולא מחייב, יש מקומות שיכול להיות קריר גם בקיץ.

ג'קט עור – מעולה גם ליום (מעל טי שרט) ובלילה מעל שמלה.

חולצת משי דקיקה – מתאימה ליום עם ג'ינס ובלילה עם מכנסיים מחוייטים ואקססוריז.

חולצת פסים – אין צורך להוסיף, מתאימה תמיד, להכל, עם שרוול קצר או ארוך.

מכנסיים – שני זוגות מכנסיים וג'ינס אחד או להפך.

חצאית – אחת תספיק, עם או בלי גרביונים.

שמלה – אני מעדיפה שחורה אבל אין פה באמת חוקים.

 
 
(PEPE JEANS) ג'קט עור
(Isabel Marant Étoile ) סדוור צמר דק
 
שמלה שחורה מקסטרו
 
 
(COS) חולצת פסים

אקססוריז

אקססוריז זה המפתח להצלחה ביצירת מלתחה מינימלית מוצלחת לנסיעה, זה לא כבד, לא תופס הרבה מקום. כמה  פריטים קטנים יכולים לשדרג ולגוון את ההופעה במינימום מאמץ גם אם כל המלתחה מורכבת מטי שירטים לבנים וג'ינס.

חגורות – עבות, דקות, מעור, מבד או שרשרת פשוטה יוסיפו אופי ללוק הכי פשוט.

צעיף – למטוס או לערב קריר, אני מעדיפה לקחת אחד שחור ואחד צבעוני.

תכשיטים – במידה והמלתחה מאוד מונוכרומטית אפשר להתפרע עם גודל וצבעים.

תיקים – תיק אחד נוח למטוס ולהסתובב בעיר ופאוץ' קטן לערב.

ארנק – אין באמת צורך להסתובב עם הארנק הרגיל שלנו בחו"ל, גם כי זה תופס מקום וגם כי אם

          הוא ילך לאיבוד או יגנב, צריך ללכת להוציא את כל הכרטיסים מחדש. ארנק קטן שיש 

          בו מקום לכרטיס אשראי, רשיון וקצת מזומן מספיק.

(AMRERICAN VINTAGE / H&M) צעיפים
(DANIELA LEHAVI / SHARON BRUNSHER / MARC JACOBS / &OTHER STORIES) תיקים קטנים וארנק

נעליים

נעליים נוחות – סניקרס או נעלי ספורט יפות, לטיסה ולימים ארוכים של הליכה ברגל.


נעליים חצי נוחות – יפות ומיוחדות, מתאימות להליכה לא ארוכה, למשל סיבוב במוזיאון 
או יציאה למסעדה.


נעליים לא נוחות – לצאת מהמלון, לקחת מונית ולשבת בבר\מסעדה 
(לחובבות הז'אנר בלבד) לא לשכוח לקחת פלסטרים.

 

 
(ADIDAS / SENSO) נעליים לכל מצב


מוצרי קוסמטיקה

לא צריך לארוז את כל המקלחת כי זה כבד וכי לא תוכלו לעלות את זה למטוס. ניתן לקנות גירסא מוקטנת של כמעט כל .המוצרים בארץ או ביעד של החופשה
הטריק שלי לאיך לא לסחוב איתי הרבה קרמים הוא ללכת לספורה כבר ביום הראשון ולקחת דוגמיות של כל הקרמים שאני .צריכה – לרוב זה מסדר אותי לכל התקופה

 
 
(MUJI / SEPHORA) דוגמיות ואריזות קטנות

טיפים נוספים

אני אוהבת להשאיר קצת אקסטרא מקום לדברים שאני אקנה בחופשה. 

אם יש משהו שאני יודעת בוודאות שאני הולכת לקנות לרוב אני לא אביא איתי את הפריט המדובר (אם מתכננים לקנות סניקרס בדיוטי פרי אין צורך לקחת זוג נוסף).

יש משהו אחד בלבד שאני מביאה כפול ממה שאני צריכה וזה תחתונים, אין בעיני דבר יותר מעצבן מאשר להיתקע בלי תחתונים נקיים בחופשה ולכן לרוב אני אקח יותר זוגות תחתונים מהימים בפועל.

מעבדות לעוד עבדות

אוספים למשל דורשים הרבה מקום ותחזוקה (אוסף מחזיקי כוסות של אמא שלי)

פסח מבחינתי זאת תקופה של התחלות והתחדשות עם בוא האביב ותחילת הנקיונות.
בגלל שאני אתאיסטית אף פעם לא עשיתי ״נקיון פסח״ אמיתי,לביעור החמץ אבל תמיד כן דאגתי לעשות מאמץ וליצור סדרמשמעותי יותר בחיים ובבית.עבדות יכולה להגיע בכל מיני צורות ולא רק בצורה הבנאלית של "עבדים היינו במצרים".
מבחינתי הצורה הכי קשה היא העבדות המחשבתית, כי רק לעתים רחוקות זה משהו שאנחנו מצליחים להיות מודעים אליו.
העבדות שלנו לחפצים היא אחת כזאת.
החפץ הדומם שנמצא ברשותינו בין אם זאת מנורת שולחן או זוג מגפיים לוקחים מאיתנו זמן ואנרגיה.
היינו צריכים ללכת לעבוד קשה בשביל לרכוש את החפץ (הקרבנו זמן פנאי), הבאנו אותו הביתה ועכשיו אנחנו מבזבזים עוד מהזמן הפנוי שלנו כדי לדאוג לחפץ הזה.נשמע מצחיק? לא כל כך.

החפץ דורש תחזוקה, צריך לנקות אותו או להזיז אותו כל פעם שמנקים, לפעמים צריך לקחת לתיקון וגם לארוז, לפרוק      ולשלם על הובלה כל פעם שעוברים דירה. המרחב שהחפץ תופס בבית זה חלל שצריך לשלם עליו שכירות או משכנתא.

מתחיל להיות יותר משכנע?

עכשיו תכפילו את כל זה בכמה אלפי חפצים שאנחנו מוקפים בהם.                                                                                                                                                                                                                                              עדיין חושבים שאתם בני חורין?

אי אפשר וגם לא נעים לחיות בלי חפצים אבל כדי לנסות להשתחרר מעול העבדות שלנו כלפי עצמים דוממים צריך לקבוע כמה קרטריונים כדי לדעת מה שווה לשמור (ולהמשיך להוציא עליו אנרגיה) ומה לא. הקרטריון הראשון שלי הוא פונקציונליות במובן הרחב של המילה, כלומר הבנת הפונקציה שכל חפץ ממלא בין אם היא מעשית או רגשית. צלחת ממלאת את הצורך הבסיסי של מצע למזון וגם יש לה ערך אסתטי בעיני, אבל האם באמת צריך הרבה צלחות מכל מיני גדלים שונים או שאפשר להסתפק בשני גדלים. פריט קישוטי כמו אגרטל או תמונה ממלאים צורך אסתטי – פריט יפה בעיני שגורם לי להרגיש בבית אפשר לקבל את אותו האפקט עם שתי תמונות ואגרטל אחד כמו עם עשר תמונות וחמישה אגרטלים, בתנאי שאלו התמונות והאגרטל שאנחנו הכי אוהבים. אין לזה באמת חוקים, כל אחד יכול להחליט על הקרטריונים שלו, אבל ככל שעולה המודעות לכמות הזמן והאנרגיה שאנחנו משקיעים בפריטים הדוממים בחיינו המספר שלהם נוטה לרדת.

חג חירות שמח!

מדוע אני לא קונה זיופים – וגם לכם לא כדאי

כשאין תקציב למקור זה הכי קרוב 

רואים את זה בכל מקום מסביב, אין ספור תיקי לואי ויטון מזוייפים על ידה של כל בחורה עשירית ברחוב.
מצד אחד זה נראה כמו "פשע ללא קורבנות" כי ברור שהבחורה שקונה את הויטון המזוייף לא הייתה מוציאה
אלפי דולרים על התיק המקורי. הזיוף הזול (אפילו היותר מושקע) גורם לאנשים להרגיש שהם "עבדו על המערכת"

או על חברות מוצרי היוקרה שגובות מחירי עתק על המיתוג של המוצר הנחשק ולא על השווי האמיתי שלו.
הבעיה מתחילה בזה שבין אם נראה לכם הגיוני או לא לשלם אלפי דולרים על תיק, זיוף הוא עדיין פשע והאנשים
שעוסקים בו לא עוצרים רק בזה. בעשרות כתבות שקראתי ותוכניות שראיתי על הנושא המרתק הזה, גיליתי שכל תעשיית
הזיוף היא חלק מפעילות פשע מאורגנת וחסרת רחמים. התיק מזוייף נראה אולי תמים ולא מזיק אבל הדברים
הנוספים שהם מזייפים (כן, אלו אותם האנשים): תרופות, אלכוהול, סיגריות ואפילו חלקי חילוף למטוסים.
אותם הארגונים גם עוסקים בסחר בבני אדם, עבודה של ילדים ומימון ישיר של פעולות טרור.

לאנשים שלא בקיאים בתחום נדמה לפעמים שיש איזשהו הבדל בין הפריטים המזוייפים, ושהאנשים היותר
נחמדים מזייפים תיקים ושעונים ורק הפושעים האמיתיים יזייפו תרופות או יעסקו בסחר בבני אדם אבל לצערי זהו לא

המקרה, אין פה שום חלוקה הוגנת ומדובר באותם הארגונים.
אלו הסיבות האמיתית ללמה אני לעולם לא אקנה זיוף ולא בגלל שאני סנובית או דואגת לכיס של קארל לגרפלד.

Alastair Gray: How fake handbags fund
terrorism & organized crime

 

                                   בסרט הזה אפשר לראות בין השאר איך מזייפים ביצים

יסודות המלתחה

T shirts

טי שירטים הם חלק מהותי מהמלתחה שלי (Topshop & Evarlane)

יסודות המלתחה המכונים – wardrobe essentials

הם אבני הבניין, פריטי ה״חובה״ בכל ארון  והבסיס של המלתחה שלך.
בכל בלוג/מגזין/כתבה על אופנה ניתן למצוא את הרשימה הכמעט
לא משתנה של הפריטים הללו – שאמורים להיות אצלך בארון.

הרשימה לרוב כוללת: 
– טישרט לבנה/שחורה
– חולצה מכופתרת
– גופיה שחורה/לבנה
– מכנסיים שחורים מחוייטים
– ג׳ינס כחול כהה
– שמלה שחורה קטנה
– שמלת מעטפת
– חצאית עפרון
– מעיל טרנץ׳
– ג׳קט ג׳ינס
– ג׳קט שחור מחוייט
– קרדיגן
– מעיל עור שחור
– סוודר קשמיר כחול כהה/שחור
– נעלי עקב שחורות
– נעלי בובה שטוחות
– מגפונים

 

T shirt, hat

טי שירטים הם חלק מהותי מהמלתחה שלי (Tres)



הרשימה הזאת לא רק חוטאת להגדרה של חוש הטעם האישי 
שלך, היא חוטאת גם להגדרה שלך בתור אישה בשנות ה2000.יש לא מעט חשיבות להרכיב רשימה של הפריטים שהם הבסיס למלתחה שלך – אבל זה בדיוק מה שזה צריך להיות "הרשימה שלך".
אני באופן אישי לא אוהבת ג'ינסים כחולים (רק שחור ואפור), לא יודעת באיזה הקשר יבוא לי אי פעם ללבוש מעיל טרנץ', ולא יותר מידי מתחברת לחצאיות.
לקח לי לא מעט זמן לבנות את הרשימה שלי, אבל זה היה שווה את המאמץ מכמה בחינות: עכשיו אני יודעת בדיוק מה חסר ומה לחפש, ואני לא מבזבזת זמן או כסף על "פריטי חובה" של מגזין כזה או אחר שטוען שיש דבר כמו רשימה שמתאימה לכל הנשים בעולם.

לחסוך/לבקש/לקבל

קערות קרמיקה בעבודת יד שקיבלתי מחברה

 

בין אם ברצונכם להפוך לאנשים פחות פזרנים להמשך חייכם או שעוברתם עליכם תקופה של אתגר כלכלי יש כמה צעדים שאפשר לנקוט בהם כדי לצמצם את ההוצאות מבלי לסבול יותר מידי על הדרך. בעקבות החזרה שלי לארץ החלטתי לקחת הפסקה מעבודה למספר חודשים, כדי לנוח, להתרענן, ללמוד ולהשקיע בפרוייקט אישי. צעד כזה דורש משמעת כלכלית שמעולם לא הייתה חזקה אצלי, אבל אני מבינה שבשלב הזה גם אם אני לא מצליחה לחסוך אני חייבת לפחות להפסיק לבזבז.

 

:מה אפשר לעשות

לוותר על הוצאות שהן בגדר ״מותרות״: אני החלטתי להשאיר את ההוצאות על השיער אבל לוותר לחלוטין על מניקור ולק ג'ל לתקופה הקרובה שבה אני לא עובדת.

 העולם מלא בכל טוב, לפעמים רק צריך לדעת לבקש. בחברה הצרכנית שבה אנחנו חיים אנשים כל הזמן זורקים דברים תקינים לחלוטין וקונים חדשים רק לשם ההחלפה. אמא שלי סיפרה לי שחברה שלה בעבודה דיווחה לכל החברות שלה שהבת שלה עוברת לגור עם חבר ושאלה אם יש להן דברים שהן לא צריכות לבית. היא הוצפה בכל כך הרבה פריטים (ממוצרי חשמל עד רהיטים וכלי מטבח) שהיא נאלצה להתחנן שיפסיקו להביא לה דברים כי אין לזה מקום.

מכירה של פריטים שאינם בשימוש: זה יכול להיות כל דבר, בגדים שניתן לקחת לחנות יד שניה, רהיטים שניתן לפרסם ביד 2, פריטים לבית שאפשר לפרסם בפשפשוק. נכון שזה לא בהכרח יניב רווח משמעותי אבל תמיד עדיף מזומן בארנק מאשר משהו שזרוק בבית ללא שימוש.

בשביל להנות מהחלפות עם חברות לא תמיד חייבים ללכת ל״מסיבת החלפות״,  כשיש לי דברים שאני לא צריכה אני שואלת חברות אם הן מעוניינות לקחת, זה עובד לשני הכיוונים ולפעמים יוצא לי לקבל דברים מעולים.

לדעת לבקש מתנות פונקציונליות לחגים/ימי הולדת. גם אם מדובר במשהו יקר שנחוץ לכם, אפשר לקבץ ביחד כמה חברים טובים ובני משפחה לצורך רכישה משותפת. הם לא יצטרכו להשקיע זמן ואנרגיה בלחפש מה לקנות לכם ואתם תקבלו מתנה נחוצה ולא דברים שאתם לא צריכים עם פתקי החלפה.

  לתקן בגדים, נעליים, תכשיטים – בניגוד למה שנדמה לאנשים זה עדיין קיים וניתן להחליף עקבים וסוליות למגפיים שאוהבים, להצר\להרחיב מכנסיים, לקחת את העגילים של סבתא שלעולם לא תלכו איתם בתור עגילים ולהפוך אותם לשרשרת או טבעת. לרוב תיקונים מהסוג הזה לא עולים הרבה כסף ובוודאות פחות מלקנות פריט חדש לגמרי.

 

מינימליזם – פרדוקס הבחירה

 

בהרצאה המעולה של בארי שוורץ
 
 

 

הוא מדבר על כמה עודף בחירה בחיים שלנו גורם בעיקר לדיסוננס, בילבול וחוסר יכולת לבחור.
עודף אופציות נמצא בכל מקום במציאות היומיומית ולא מפליא שזה גורם לכל כך הרבה הפרעות של סטרס וחרדה.
העודף בחירות מונע מאיתנו להתחייב, יש כל כך הרבה שם בחוץ אז למה להתפשר על טוב אם אפשר למצוא את הטוב ביותר?אין באמת הבדל מהותי בין זיפזופ באסוס לבין זיפזופ בטינדר: בגדים, אנשים – הכל אינסטנט, נקנה היום ונזרוק מחר כי הבחירה
אינסופית ומתחדשת כל הזמן.בפעם הראשונה שקראתי על פרוייקט 333 (33 פריטי לבוש ל-3 חודשים) וקולקציות קפסולה הייתי בטוחה שעובדים עלי, אין סיכוי שזה בכלל יכול לעבוד או לעבוד טוב.
עברו כשנתיים ומאז אני מוצאת את עצמי מצמצמת יותר ויותר ובאופן כמעט פרדוקסלי חסר לי פחות ופחות.לפני כחודש וחצי חזרתי מקנדה לבית של ההורים שלי ואחרי תקופת הסתגלות ראשונית הגעתי למסקנה שכמויות מטורפות של אוכל במקרר ויותר מידי אופציות של מה לאכול לגמרי מבלבלות אותי.כבר התרגלתי לחיות אחרת – לא כי הייתי רעבה או שהיה חסר לי אוכל – פשוט היה רק את מה שהכנתי לעכשיו ורק כשזה היה נגמר הייתי מכינה עוד.

 

מינימליזם – לדעת לעזוב


מגיל צעיר אנחנו גדלים בחברה ששמה דגש על דבקות במטרה, התמדה, לסיים את מה שהתחלנו, לא להראות חולשה ובשום אופן לא להפסיק באמצע.

לכן זה לא מפתיע שלרובינו קשה לראות את הערך בלדעת לעזוב, להפסיק, להימנע או להגיד לא.
עזיבה נחשבת כתבוסה והתמדה כניצחון. חונכנו להילחם עד הסוף ולכן לעתים קרובות מידי אנחנו מוצאים את עצמנו תקועים בלימודים שאנחנו לא אוהבים, בזוגיות לא מתגמלת, בחברויות שלא עושות לנו טוב, עבודה שאנחנו שונאים וכו׳.

מה הקשר של כל זה למינימליזם?

האם באמת אפשר לעשות הקבלה בין זריקה של בגדים מיותרים מהארון לבין הוצאה של מרכיבים יותר גדולים ומשמעותיים מהחיים שלנו?

מהנסיון שלי – בהחלט כן.

ברגע שמתחילים לאמן את השריר המטאפורי של לעזוב/להשאיר/לזרוק בדברים הקטנים זה הולך ומתחזק ומאפשר לנו לראות גם את התמונה הגדולה יותר והמכלול השלם של מה אנחנו צריכים ומה לא בחיים.

רשימת צפייה לסופ"ש – המשך

המשך לפוסט הקודם – ערוצי יוטיוב שנותנים לי השראה.

 

 

Jenny Mustard 

ג'ני היא שוודית שגרה עם בעלה בברלין (יש להם גם ערוץ משותף The Mustards)

המראה שלה הוא ייחודי –  אנדרוגני + גבות מגולחות.

מבחינה ויזואלית, הערוץ מאוד מרשים ובעל סגנון נקי על גבול הסטריליות.

הנושאים העיקריים הם – מינימליזם, אופנה, עיצוב פנים, בישול (טבעוני), תרבות 

סקנדינבית, שיחות מוטיבציה וטיולים.

מומלץ לראות: הכל (אפשר לדלג על הטבעונות למי שלא בעניין)

 

 

Signe Hansen – Use Less

סינגנה היא בחורה דנית שמתחזקת ערוץ יוטיוב ובלוג (עם אותו שם)

הסגנון שלה מאוד נקי וסקנדינבי, והערוץ בימיו הראשונים כלל לא היה באנגלית.

עיקר הערוץ עוסק ביצירה ותחזוקת קולקציית קפסולה ומהבחינה הזאתהערוץ שלה הכי מפורט ואינפורמטיבי.

מעבר להתמקצעות שלה באחסון\הוצאה\קנייה של בגדים לקולקציה הבאה יש עיסוק הולך וגובר שלה בערוץ ביצירת      תכשירי קוסמטיקה ביתיים ובלחיות מבלי לייצר זבל (בעיקר אריזות פלסטיק).

מומלץ לראות: הכל חוץ מהעיסוק בחיים ללא פלסטיק.

 

The Minimalists

המינימליסטים הם ג'וש וראיין שהקימו את אתר www.theminimalists.com בשנת 2010 בארה"ב. 

הם הופיעו בTED, כתבו ספרים וצילמו סרט דוקומנטרי על מסע ההרצאות שלהם שמשודר בנטפליקס.

לפחות לטעמי הם נמצאים בחוד החזית של חיים בעלי משמעות עם פחות דברים.

הערוץ שלהם ביוטיוב הוא בעיקר אודיו ולא וידאו (עכשיו הם בונים סטודיו חדש בלוס אנג'לס והם מבטיחים להתחיל

לצלם יותר וידאו בקרוב).

ניתן לשמוע את הפודקסטים ואת ההופעות החיות באפליקציות פודקסט השונות וגם דרך ערוץ היוטיוב.

ממומלץ לראות: (לשמוע): הכל!

מינימליזם – התחלה

 

הדירה המינימליסטית שלי בטורונטו

 

ההתעניינות שלי במינימליזם התחילה אי שם בתחילת 2016, הספר של מארי קונדו קרץ לי מהמדף בחנות (הוא היה קטן, יפני ובמבצע).
עברתי דרך מאוד ארוכה מאז שהתחלתי, לעתים אני מנסה להסביר לאנשים שהתהליך של להיפרד מחפצים מיותרים הוא לא חיצוני בלבד והוא מתניע תהליך עמוק יותר, פנימי.
זה קורה לאט, בלי שאת אפילו מודעת לכך – יום אחד את יושבת על המיטה ומתלבטת אם להעיף חולצה ומספר חודשים אחרי מגיעה ההבנה שאת נמצאת במערכת יחסים שאין לה עתיד ושהגיע הזמן לחפש דירה.
בעיני זה נובע מיכולת ניתוח טובה יותר שאנחנו מסגלים לעצמינו וזיהוי טוב יותר של מה אנחנו צריכים ומה לא בחיים שלנו.
זהו תהליך מתמשך של למידה והבנה, את עצמינו, את הסובב אותנו ומידת ההשפעה שיש לנו על החיים שלנו.

 

501e7-6e8f4355be751450bf395682e5b512c5

 

איך מתחילים?

קודם כל מקבלים החלטה שרוצים לשנות.

 

פוסט שמיני – רשימת צפייה לסופ"ש

לכל אחת יש את הפעילויות המיוחדות שמרגיעות אותה בסוף יום ארוך בעבודה או במהלך הרביצה על הספה 

בשבת אחר הצהריים.

בשבילי זה לצפות בערוצי יוטיוב ולראות נשים אחרות מסדרות את הבית\ארון\מטבח שלהן.

זה נותן לי השראה וכיוון בתחומי המינימליזם, שמירה על הסדר, בניית קולקציית קפסולה, בישול ואיפור\טיפוח.

אני תמיד מחפשת תוכן חדש וגם עוקבת אחרי יוטיובריות שלדעתי עושות את זה הכי טוב.

Rachel Aust 

הבולטת ביותר בקטגוריה של מה שאני אוהבת לראות. יהיה לכן קשה לראות דברים אחרים

אחרי שתתרגלו לערוץ המושלם שלה. ויזואלית הכל נקי, לבן ומינימליסטי (בדיוק כמו שאני אוהבת)

רייצ'ל היא בת 26 מאוסטרליה והיא בת 26 הכי נחושה, מסודרת ומאורגנת שתראו בחיים שלכן.

הערוץ שלה עוסק בעיקר בכושר (היא מדריכת כושר), מינימליזם, אופנה, בישול (קטוגני) וטיולים.

מומלץ לראות: הכל!

 

 

Canna Campbell – Sugar Mamma

קאנה היא יועצת פיננסית ואם חד הורית שמתגוררת באוסטרליה. הערוץ שלה עוסק בנושאים פיננסיים שקשורים

לחיסכון, סגירת חוב והשקעות אבל גם במינימליזם, אופנה, עיצוב פנים והורות.

הגישה שלה בעיקרה מאוד כלכלית גם כשזה נוגע בנושאים כמו אופנה\מזון. יש משהו מרענן בלראות יוטיוברית

שמדברת על אופנה וחיסכון במקביל – יש תקווה שזה לא חייב להיות אחד על חשבון השני!

מומלץ לראות: הכל, אבל אם הנושאים הכלכליים מעניינים אתכן פחות ניתן לדלג ולראות את כל השאר. 

 

 Leonie Barlow – The Style Insider

ליאוני היא ניו זילנדית בת 50 שממש לא נראית בת 50. היא מגיעה לתחום כעורכת לשעבר במגזינים שעוסקים 

באופנה בניו זילנד. הערוץ שלה עוסק בעיקר באופנה, מינימליזם, איפורו וסידור הבית. כמעט כל הפוסטים שלה קצרים, קלילים

ולא דורשים הרבה מחשבה.

מומלץ לראות: פוסטים מהשנה האחרונה.