פוסט שביעי – טבע\עיר

טורונטו מצולמת מהאי.

אני אוהבת את הרעיון של טבעאני גם אוהבת את הרעיון שלי בטבע – בבקתה מרוחקת

באמצע יערבמדברעל ההרמקשיבה לשקטנטולת ויי פיימתרגלת מדיטציה.

הבעיה מתחילה ברגע שהפנטזיה הופכת למציאותובמציאות אני וטבע זה שמן ומים.

זה מסוג הדברים האלה שתמיד נדחים לסופ"ש אחרי הבאלא מוקדם מידי בבוקרלא כשחםלא כשקר

לא רחוק מידי ולא ליותר מידי זמן.

מה לובשים ל"טבע"?  משהו שלא חבל להרוסואני עובדת קשה כדי ליצור מלתחה שבה כל פריט הוא

משהו שאני מאוד אוהבתכל מה ש"שלא חבל להרוס" כבר מזמן הלך לתרומה.

מבחינתי חוף הים הוא המקום היחיד במציאות היום יומית שלנו שהוא "טבע" אמיתי. במעבר חד של כמה

עשרות מטרים בודדים אפשר לעבור מהטיילת\מלון לתוך המים שהם כל מה שהעיר לא.

הים הוא "טבע נגיש" שלא דורש יציאה מהעיר, נעלי הליכה או בגדים "שלא איכפת לנו להרוס".

האוקיאנוס השקט – חוף בוונקובר

ציר זמן שלי בטבע:

הגעתייפה פה, אני צריכה לעשות את זה יותר!

15 דקות  – כן, בהחלט נחמד

אחרי שעה  – אוקיינחמד וזה אבל הבנתי את הרעיון, יש פה עצים\הרים\מפלים.

אחרי שעה וחציטוב כמה זמן כבר עבר, בא לי קפה!

אחרי שעתייםזה לא אנושי, חם\קר לי, אני צריכה שירותים וקפה, מתי זה נגמר?

           

גם אם זה קרוע לא אומר ש"לא איכפת לי להרוס את זה".