פוסט שני – דברים לקחת ודברים להשאיר

המבחן האולטימטיבי לחובבת מארי קונדו ומינימליסטית בהתהוות הוא מעבר. לא סתם מעבר דירה או אפילו עיר,
אלא לחצות אוקיאנוס.
זה בדיוק מה שחשבתי כשעמדתי מול תיקי דאפל ריקים שקניתי בוולמארט לפני מספר חודשים.
אם ללכת אפילו קצת יותר אחורה בזמן, נגיד בקיץ, באמת הרגשתי שאין לי יותר מה לזרוק.
מה אני יכולה להגיד? טעיתי.
לא רק שהיו לי הרבה דברים לזרוק, לתרום ולמכור לקראת המעבר, גם בגזרת הדברים לקחת היו צפויות לי
הפתעות בצורת שמונה תיקי דאפל, שתי מזוודות, שלוש קופסאות וטלוויזיה.כשעברתי לקנדה לפני שש שנים,
הבאתי איתי חמש מזוודות מלאות בעיקר בבגדים, נזכרתי בזה כמה שנים אחר כך ותהיתי מה מכל הדברים
האלה שהרגשתי שאני חייבת לקחת ולשלם על אקסטרא מזוודות עדיין ברשותי.הופתעתי לגלות שבסך הכל
מדובר בשישה פריטים:שתי חגורותשני סוודריםשמלהחצאיתתוך כדי האריזה ניסיתי לחשוב על כל פריט במבחן
הזמן, האם עוד כמה שנים כשאני אנסה להזכר מה הבאתי איתי מקנדה לישראל הוא עדיין יהיה אצלי?
כנראה שאין ברירה אלא לחכות ולראות. 

שתי חגורות עור, חצאית ושמלת צמר

 

לפני הרבה שנים נסעתי ברכבת בארץ וקראתי ספר באנגלית – הבחור שישב מולי הניח שאני
לא יודעת עברית ודיבר בפלאפון על כמה מגניב זה שיש לי גולגולות על החצאית : ))

 

מה מכל זה ישאר עוד שנה\שנתיים?

 

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s